מתוך: אופקים בגאוגרפיה: הבניית תודעה במרחב פונקציונלי, חוברת מס. 97, עמ' 6-28

המאמר עוסק באופן בו מערכי השלטים בכביש מס' 90 פועלים כמנגנון אינטרפלטיבי להבניית תודעת גבול וזהות לאומית קולקטיבית. המאמר פותח בהסבר על המושגים 'כבישגבול' (borderoad) ו'נוף כבישגבול' (borderoadscape) כמושגי מפתח המבקשים להצביע על מערכת היחסים, הזיקה והסמיכות שבין כביש 90 לגבול המזרחי של ישראל. לאחר הסבר על תפיסת המופע הנופי, המסגרת התאורטית ושיח הנוף העכשווי, והמושג 'אינטרפלציה' של לואי
אלתוסר (אלתוסר 2008), המאמר בוחן שלוש תמות של שילוט: המערך היומיומי שבין הבנאלי לדחוף ובין המקומי ללאומי; הפרקטיקה של שילוט הדרכים כמנגנון למימוש טריטוריאליות וריבונות; והדיאלקטיקה הצבאית-אזרחית בנוף השילוט הביטחוני כמנגנון אינטרפלטיבי. הדיון מצביע על שילוט כעל סוכן אידאולוגיה, מערך של פרקטיקות שפועל כמנגנון להבניית תודעה וזהות לאומית קולקטיבית באמצעות ניהול ומימוש טריטוריה וריבונות, מיתיפיקציה של הגבול, ושימוש בשפה שבין היומיומי לביטחוני להעצמת כל אלו. המובנות-מאליהם של השלטים בנוף, ממש כמו הנוף עצמו, היא המאפשרת את המהלך האינטרפלטיבי. מילות מפתח: נוף, כביש, גבול, שלטי דרכים, אינטרפלציה.